מוניטור עוברי (CTG): מה התרשים מראה על הצירים

אולי שכבת עם חגורת המוניטור על הבטן ותהית למה המספר על המסך נשאר נמוך דווקא כשהציר כאב באמת. אולי את מחפשת מוניטור שמודד בבית. מוניטור עוברי רושם את דופק העובר ואת הצירים. כל כמה זמן מגיע ציר נראה בו היטב; כמה הוא חזק או כמה הוא כואב, העקומה אינה מראה באמינות.

מה מוניטור עוברי רושם

CTG הוא הקיצור של קרדיוטוקוגרפיה, רישום משולב של דופק העובר ושל הפעילות הרחמית. בארץ הבדיקה נקראת פשוט מוניטור או מוניטור עוברי.

לשם כך מונחת על הבטן חגורה שמחזיקה שני מתמרים. האחד הוא ראש אולטרסאונד דופלר, שממנו המכשיר מחשב את דופק העובר. השני הוא מתמר לחץ, שרושם כיצד משתנה המתיחות בדופן הבטן כשהרחם מתכווץ. משרד הבריאות מתאר את זה כך: במיון יולדות, בזמן החיבור למוניטור העוברי, המיילדת מחברת אלייך גם מתמר להערכת הפעילות הרחמית, רישום צירים, וכך אפשר להתרשם אם אכן יש צירים ומה הסדירות, התדירות ומשך כל ציר. לידו היא מניחה את ידיה על הרחם כדי לבדוק את ההתקשות.

איך קוראים מוניטור: שתי העקומות

על המסך או על הנייר רואים שתי עקומות. העליונה היא דופק העובר בפעימות לדקה, התחתונה היא הפעילות הרחמית.

את עקומת הדופק מעריכים המיילדת והרופא או הרופאה לפי סכמה מקובלת, זו של הארגון הבינלאומי FIGO. שלושה מאפיינים נבדקים בה:

מאפיין	מה הכוונה
תדירות בסיס	התדירות שסביבה נעה עקומת הדופק
השתנות	עד כמה העקומה משתנה סביב תדירות הבסיס
דצלרציות	ירידות חולפות בדופק העובר

כל מאפיין נבחן מול הטווח המקובל, ואת ההערכה הכוללת עושה הצוות בהקשר הקליני: באיזה שבוע את, מה עושים הצירים ומה את מרגישה.

הפירוש שייך לידיים מקצועיות. מספר בודד על המסך אינו משהו שצריך לפענח לבד, וכדאי פשוט לשאול את המיילדת מה היא רואה ואיך היא מעריכה את התרשים.

את העקומה התחתונה קוראים כך: כל ציר מופיע כגבעה שעולה ואז יורדת. ספירת הגבעות בעשר דקות מראה כל כמה זמן מגיעים הצירים, וזאת בדיוק המידה שמשרד הבריאות מתאר: תדירות הצירים נמדדת לפי מספר הצירים שמתרחשים בפרק זמן של עשר דקות, יחד עם משך כל ציר. בלידה פעילה הוא מתאר שלושה צירים בעשר דקות.

מוניטור עם צירים: למה הגובה לא מלמד על העוצמה

יש מי שמסביר את זה כך: כמה שהגבעה גבוהה יותר, הציר חזק יותר. במדידה חיצונית זה נכון רק בגסות. מתמר הלחץ יושב מחוץ לבטן ורושם את המתיחות של דופן הבטן, ולא את הלחץ בתוך הרחם עצמו. זה גם ההסבר לכך שהמספרים שרצים בשולי התרשים אינם סולם של עוצמה.

את זה מראה גם מחקר השוואתי של Miles ועמיתיו משנת 2001. אצל 20 נשים בלידה פעילה נמדדו במשך שעתיים שתי שיטות במקביל: מתמר חיצוני על הבטן וקטטר לחץ בתוך הרחם. תדירות הצירים התאימה היטב בין השיטות, גובה העקומות כמעט לא. המחקר קטן, והמשתתפות היו בממוצע בעלות משקל עודף, ולכן המחברים מסכמים שבקבוצה הזאת אין להסתמך על המדידה החיצונית לבדה.

כאב בכל מקרה שום מכשיר אינו מודד. איך ציר מרגיש יודעת רק את, ולכן כדאי לומר למיילדת מה את מרגישה גם כשהעקומה נראית שטוחה.

גם אם הצירים פותחים את צוואר הרחם, המוניטור אינו מראה. משרד הבריאות כותב שלצד הניטור ייתכן שיהיה צורך בבדיקה נרתיקית פנימית, כדי לראות אם יש צירים מקדמי לידה שגורמים לשינויים בצוואר, בפתיחה, במחיקה, במיקום ובמרקם. ACOG מנסח את זה דומה: לפעמים רק בדיקה נרתיקית מבדילה בין צירי לידה לצירים מדומים. עוד על ההבדל יש בצירי ברקסטון היקס.

מתי עושים מוניטור עוברי

בהריון ובמיון יולדות

מיון יולדות פעיל 24 שעות ביממה כל ימות השנה, משתייך לחדר הלידה ולרוב מקבל נשים מהשבוע ה־24 להריון. משרד הבריאות מתאר את הניטור העוברי כחלק מההערכה שם, בכמה מצבים:

• עם צירים: המוניטור יחד עם המתמר שרושם צירים מראה אם יש צירים ומה הסדירות, התדירות והמשך שלהם.
• בחשד לירידת מים: הבדיקה מאמתת או שוללת את הפקיעה, ואם היא מאומתת נדרש אשפוז כדי לעשות ניטור עוברי, מעקב חום וקבלת החלטה על המשך ניהול הלידה.
• בירידה בתנועות העובר: ניטור עוברי ממושך עם הדרכה לסמן תנועות באמצעות סמן שרושם אותן על דף המוניטור, ואחר כך פרופיל ביופיזיקלי בידי רופא או רופאה.
• אחרי חבלה, נפילה או תאונת דרכים, גם בלי מכה ישירה לבטן: ייתכן אשפוז בהשגחה שבמהלכו מנטרים את העובר.
• בצירים, התכווצויות או לחצים לפני שבוע 37 שלא חולפים: חשוב לפנות לייעוץ ולבדיקה אצל הרופא או הרופאה בקופת החולים או במיון יולדות.

משבוע 40 ההריון נקרא הריון עודף, ומשרד הבריאות כותב שמעקב ההריון נמשך משם בהתאם לצורך ולהמלצות הרפואיות. איזה מעקב מתאים לך, ומתי, זה דבר לשאול את הרופא או הרופאה שמלווים אותך.

בחדר הלידה

בחדר הלידה המיילדת מחברת אותך למוניטור עוברי לפי הצורך ואת עוברת מעקב אחריו. משרד הבריאות כותב שצוות המיילדות אחראי ללוות אותך בכל שלבי הלידה, מרגע שהגעת למיון יולדות, ולעקוב אחרי התקדמות הלידה ואחרי ניטור מצב העובר, ושהרופא או הרופאה מגיעים לחדר הלידה לביקורים יזומים לפי הצורך. איך נוהגים בבית החולים שבחרת אפשר לשאול בסיור לפני הלידה או בביקור מקדים.

יש אפליקציה שמחליפה מוניטור?

אפליקציה אינה יכולה להחליף מוניטור עוברי. גם אפליקציית הצירים שלנו אינה מודדת דבר על הגוף: את לוחצת כשציר מתחיל וכשהוא נגמר, והיא מחשבת מזה משך ומרווח. איך בדיוק, מוסבר באיך האפליקציה מחשבת.

אם התינוק מרגיש טוב אפליקציה כזאת אינה יכולה להראות. לשם כך מאזינים לדופק העובר או עושים מוניטור. מה שהאפליקציה כן עושה הוא לחסוך לך את החישוב בשלוש לפנות בוקר, כשאת רוצה לדעת אם המרווחים מתקצרים, ולהודיע לך כשהצירים מגיעים לכלל שהגדרת.

לתעד צירים בבית, לפני הנסיעה

בבית אף אחד לא רושם מוניטור. מה שכן אפשר לתעד הוא המהלך בזמן: בדיוק זה מה שהכללים לפנייה למיון יולדות מבקשים.

• סמני את ההתחלה והסוף של כל ציר, עם שעון ודף או בדף תיעוד הצירים להדפסה.
• סמני גם מתי ירדו המים ואיך נראו מי השפיר.
• כתבי אם יש דימום ואם התינוק זז כרגיל.

משרד הבריאות מנחה בלידה ראשונה לפנות למיון יולדות כשהצירים סדירים וכואבים, נמשכים יותר מ־45 שניות ומגיעים כל 3 עד 5 דקות, אחרי שעה עד שעתיים שבהן הם מתגברים ולא דועכים; בלידה חוזרת פונים עם תחילת הצירים הסדירים והכואבים, בעיקר אם הלידה הקודמת הייתה מהירה. אם בבית החולים שלך אמרו לך משהו אחר, ההנחיה שלהם קודמת.

במיון יולדות אפשר להראות למיילדת את התיעוד. הוא אינו מחליף בדיקה, אבל נותן לה תמונה מהירה של מה שעשו הצירים עד עכשיו.

איך מודדים צירים בדיוק מוסבר באיך מתזמנים צירים, ומתי יוצאים מהבית במתי לפנות למיון יולדות.